קרן וריבית בלוח שפיצר

שיטת שפיצר היא השיטה הפופולארית ביותר לחישוב של החזר משכנתא.
בשיטה זו הבנק מחייב בהתחלה בתשלום החודשי קודם כל חלק יחסי גבוה של ריבית וחלק יחסי קטן של קרן.
עם הזמן החלק של הריבית קטן, והחלק של הקרן גדל.

השיטה נוטה מאד לטובת הבנק מהסיבות הבאות:

1. גובה הקרן בה יורד לאט, דבר שגורם לכם לשלם יותר ריבית כי הריבית מחושבת על יתרת הקרן שנותרה. כך הבנק מרוויח את הריבית שלו בשנים הראשונות של ההלוואה.

2. אם תרצו לבצע פירעון מוקדם, תישאר לכם קרן יותר גדולה להחזיר.

3. ככל שהמשכנתא תהיה ארוכה יותר, כך תפסידו יותר.

הטבלה הבאה מציגה את סילוק הקרן מתוך ההחזר הראשון בהתאם לריבית ולתקופת המשכנתא.

חלק הריבית וחלק הקרן מתוך ההחזר החודשי

לדוגמא, כאשר אתם לוקחים הלוואה ל- 20 שנים בריבית 4% בשיטת שפיצר, בחודש הראשון הקרן תהיה 45% בלבד מההחזר ואילו רוב ההחזר (55%) מנותב לטובת הריבית. כאשר אתם לוקחים הלוואה ל- 10 שנים בריבית 4% אתם תשלמו 67.1% עבור הקרן ו- 32.9% עבור הריבית. כמובן שלתקופות קצרות יותר ניתן להשיג ריבית נמוכה יותר ואז החלק של הקרן יגדל.

הטבלאות הבאות מציגות את החלוקה בין הריבית לקרן עבור שתי המשכנתאות, הימנית על פני תקופה של 20 שנים, והשמאלית על פני תקופה של 10 שנים.

לוח שפיצר

נניח שאתם מעוניינים לפרוע את המשכנתא כעבור 7 שנים. יתרת הקרן מוצגת בטבלה הבאה (סכום המשכנתאות הוא 500,000 אבל העיקרון זהה לכל סכום):

יתרת קרן בלוח שפיצר

במשכנתא הארוכה יישאר לכם חוב גבוה יותר בכל נקודת זמן כי הקרן "נאכלת" לאט יותר.

חשוב לקחת את ההלוואה לכמות שנים מתאימה. למשל, אין טעם לקחת ל- 25 שנים אם אפשר לעמוד בהחזרים של 20 שנים. אמנם, פריסה ארוכה יותר מאפשרת תשלום נמוך יותר ובתקופה לחוצה עדיין תוכלו לעמוד בהחזר החודשי, אך אם אתם יכולים עדיף לקצר את השנים, כך יחס הקרן/ריבית יעבוד טוב יותר בשבילכם, תחסלו את הקרן יותר מהר ותשלמו בסך הכל פחות ריבית.

קריאה נוספת: ההבדל בין לוח שפיצר ללוח קרן שווה