המלצות אנליסטים

המלצות אנליסטים

מי הם אנליסטים?
שוק המניות הוא אחד התחומים האטרקטיביים בעולם הפיננסי, ומשקיעים רבים נמשכים אליו. משקיעים זקוקים למידע כדי לבצע פעולות קנייה ומכירה של ניירות ערך, אך רובם נתקלים בקושי לברור את המידע הרלוונטי להשקעה מתוך בליל המידע שמתפרסם לציבור הרחב, ואינם בעלי הכשרה מספקת כדי לקרוא דוחות כספיים או הודעות המתפרסמות ללא הרף על חברות.
אנליסטים בקיאים בפעילות הכלכלית של החברה לגביה הם מפרסמים את הסקירה האנליטית. הם מנתחים את החברות הנסחרות בבורסה וקובעים מהו המחיר הריאלי שבו צריכות החברות להיסחר, וכך הם מסייעים בקבלת החלטת השקעה נכונה במניה מסוימת. עבודת המחקר שלהם כוללת ניתוח דוחות כספיים, דוחות רואה חשבון, ניתוח מחירי סחורות ומניות, וביצוע הערכת שווי באמצעות מודלים שונים מתחום המימון והסטטיסטיקה כדי להעריך את ערכה של החברה ולחזות רווחים צפויים.

בהתאם לתוצאות הניתוח הפיננסי הם ממליצים האם כדאי למשקיעים לרכוש את מניות החברה או לא. אנליסטים מועסקים בבתי השקעות, בבנקים, חברות ביטוח, קרנות נאמנות, קרנות פנסיה ובמוסדות פיננסיים זרים. פעמים רבות, הם מפרסמים המלצות בעקבות אירוע מהותי בחיי החברה - פרסום דוחות כספיים או עסקה מהותית של החברה. להמלצות שלהם יש משקל רב בקבלת ההחלטות של המשקיעים: רובם מקבלים החלטות על סמך ההמלצות, ומיעוטם מתבססים על ניתוח עצמאי של הדוחות הכספיים שמפרסמות החברות.

סוגי המלצות אנליסטים
1. ההמלצה החמה ביותר היא "קניה חזקה" (Strong Buy). המלצה זו ניתנת כאשר האנליסט סבור כי המניה נסחרת בדיסקאונט משמעותי. דיסקאונט הוא היחס בין מחיר השוק של נייר ערך למחיר היעד שלו (שוויו המוערך החשבונאי). האנליסט מעריך שהמניה עשויה להניב למשקיעים תשואה גבוהה מאוד בעתיד - ביצועים עודפים משמעותית ביחס לשוק.
2. ההמלצה המדורגת נמוך יותר בסולם היא "קניה" (Buy), אם האנליסט מצא כי שווי השוק של המניה נמוך מהשווי הכלכלי שאליו הגיע, כלומר, המניה נסחרת בדיסקאונט והיא צפויה להפגין ביצועים עודפים ביחס לשוק - הוא ימליץ לרכוש אותה.
3. אחריה המלצת "החזק" (Hold).
4. ההמלצה הגרועה ביותר היא "מכירה" (Sell). המלצות אלה נדירות יחסית. אם להערכת האנליסט שווי השוק של המניה גבוה מהשווי הכלכלי שלה (כלומר, המניה נסחרת בפרמיה) – הוא ימליץ למכור אותה.

המלצות נוספות
5. תשואת יתר - המניה תניב תשואה עודפת על השוק.
6. תשואת שוק - בעתיד הקרוב המניה תניב תשואה הדומה לתשואת השוק.

ההמלצה של אנליסטים כוללת ציון מחיר יעד למניה (Target Price) – שהוא המחיר הריאלי שלהערכתם שווה מניית החברה. מחיר היעד נגזר מהערכת השווי של החברה: אם האנליסט העריך את שווי החברה ב-50 מיליון שקל ולחברה יש מיליון מניות – הרי שמחיר היעד יהיה 5 שקלים למניה..

השפעת המלצות אנליסטים על מחירי מניות ותשואתן
מחקרים שונים ניסו להעריך את השפעת ההמלצות על מחירי מניות ותשואתן, ובדקו איך פרסום המלצת קנייה, קנייה חזקה, החזקה או מכירה בתאריך מסוים משפיע על תשואת המניות סביב חלון זמן הפרסום (לפני, בזמן ואחרי ההמלצה). להלן שניים מהם.

מחקר שבוצע על ידי בנק ישראל
מחקרם של ד"ר חדוה בר וקונסטנטין קוסנקו ממחלקת המחקר של בנק ישראל עסק בהשפעת אנליסטים על מניות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, והתבסס על 1,000 המלצות שניתנו בין השנים 1999 ועד 2001.
המחקר מצא כי המלצות אנליסטים מאופיינות באופטימיות גדולה באופן כמעט תמידי, המתבטאת בכך ש-80% הן לקניה של המניות. גם כאשר הפעילות בשוק ההון מצומצמת ומחירי המניות יורדים, וגם כאשר הבורסה משגשגת, האופטימיות נשמרת. במשך שנת 2001, שנחשבה לתקופת שפל בשוק ההון, אחוז המלצות המכירה לא גדל. יתר על כן, התחזית למחיר המניה שישרור בעוד שנה מאופיינת בטעות חוזרת כלפי מעלה. כלומר, התחזית של אנליסטים למחיר המניה הייתה גבוהה באופן משמעותי ממחיר המניה בפועל, בדיעבד. גם בארה"ב נמצאה אופטימיות רבה מדי בהמלצות.
למרות האופטימיות הרבה של אנליסטים, המחקר מצא שהם נתפסים ע"י המשקיעים בשוק ההון כבעלי תרומה וההמלצות שהם מפרסמים הובילו לשינוי במחירי המניות בכיוון הצפוי עפ"י המלצתם. כך, המלצות לקניה של המניות מלוות בעליית מחיר המניה מעבר לעליית המחירים בשוק ההון. השפעה זו מורגשת בעיקר בפרסומים אודות חברות קטנות יחסית שאינן נסחרות במדד תל אביב 25 והמידע עליהן בשוק הוא חלקי. נמצא גם, כי המלצות החזקה או מכירה של מניה מלוות בירידה בתשואתן.

מחקר של שני חוקרים מאוניברסיטאות פיטסבורג וטוליין בארה"ב, פורסם ב"פייננשל טיימס"
המחקר נערך בשנת 2007 בארה"ב, והגיע לממצאים שונים מאלו של בנק ישראל. המחקר התבסס על 44,000 המלצות אנליסטים בשנים 2003-1997, ובניגוד למחקרים קודמים שבדקו תנודות מחירי מניות בפרקי זמן ארוכים יחסית, המחקר בדק את תנודות המניות ב-20 הדקות שקדמו לפרסום ההמלצות וב-20 הדקות שאחריה, כדי לנטרל השפעות של הודעות ומגמות שוק. מחקרים קודמים העלו כי המלצות אנליסטים גורמות בממוצע לתנודה של עד 4% במניות שעליהן המליצו - בין אם מדובר בהמלצת קניה ובין אם בהמלצת מכירה, ואילו מחקר זה קובע כי הן לא משפיעות על השערים.

ניגוד עניינים
ציבור המשקיעים נוטה להתעלם מהעובדה, שקיים שלעיתים אינטרס עסקי או אישי בהמלצת האנליסט, ולכן ההמלצה עלולה להיות לא אובייקטיבית. כמו כן האופטימיות הרבה מעוררת סימן שאלה לגבי מידת האובייקטיביות של דוחות המחקר שלהם.

קריאה נוספת

DO BUY-SIDE ANALYSTS OUT-PERFORM THE SELL-SIDE?