משכנתא וחלוקת רכוש

משכנתא בעת גירושין

כאשר זוג על סף גירושין ומנהל הליכים משפטים בענייני רכוש, יש חשיבות רבה ל"מועד הקרע", רוצה לאמר הוא המועד שייקבע כיום בו בני הזוג חדלו מלשתף את נכסיהם העתידיים. מיום הקרע, תחל ההתחשבנות בין בני הזוג לאחור, כלומר: עד ליום המועד שייקבע יש לבצע חלוקת הרכוש המשותף, אשר נצבר לאורך החיים המשותפים של הזוג.

לעיתים, נאלץ בית המשפט להכריע, מהו "מועד הקרע". לדוגמא: יש הרואים במועד הקרע את מועד פתיחת ההליכים בבית המשפט.

למעשה "הלכת השיתוף" משמעה, כי כל רכושם של בני הזוג, חובות וזכויות (וברי, כי במסגרת "החובות" עסקינן גם במשכנתא) והכולל רכוש שיש לכל אחד מבני הזוג בנפרד, שייך לשני בני הזוג במשותף, אלא אם כן קיים הסכם חלוקת רכוש כזה או אחר הקובע אחרת או שהוכחה כוונה בהתנהגות של אחד מבני הזוג שלא לחלוק נכס מסוים. למשל: אם אחד הצדדים קיבל בירושה דירה, וזאת עפ"י העיקרון: האם שני בני הזוג השקיעו מאמצים משותפים שהניבו את נכס "הדירה בירושה".

דירה בירושה אינה נכללת כנכס משותף. בני הזוג בהגדרתם לא השקיעו מאמצים כספיים משותפים וכך לא הניבו את הדירה במשותף, ולפיכך הדירה בירושה אינה משותפת לשני בני הזוג, שהרי אין חובה לשתף את בן הזוג בירושה.

למרות האמור לעיל, תיתכן מצדו של בן הזוג היורש התנהגות ברורה המעידה על כוונת שיתוף בירושה, שתוכל להביא לתחולת "הלכת השיתוף" על דירת הירושה. באופן שבו יכניס היורש את כספי ירושה ו/או כספי מכר דירת הירושה – אותה ירש והפקיד לחשבון הבנק המשותף של הצדדים ו/או השתמש בכסף זה לצורך משותף לו ולבן הזוג שלו: קניית רכב משפחתי או לטובת שיפוץ הדירה המשותפת.

לאחר ינואר 1974 יחולו על זוגות שנישאו ההסדרים הממוניים הקבועים בחוק "יחסי ממון". ההסדר המוצע בחוק יחסי ממון נקרא "איזון משאבים".,קרי: הסדר לחלוקת רכוש בגירושין. משמעו - כל הרכוש שצברו שני בני הזוג במהלך חייהם המשותפים הנו משותף, אלא אם התנו בני הזוג חלוקת הרכוש בהסכם ממון שערכו למשל: בטרם הנישואין.

מה לגבי החובות? (הלוואות, משכנתא וכו')

חובות הינם חלק מ"הרכוש" המשותף (במקרה שאין הסכם טרום נישואין או הסכם ממון שמגדיר אחרת את חלוקת הרכוש בין בני הזוג). חובותיהם (הלוואות, משכנתא וכו') של בני זוג נשואים משותפים, ואף - עליהם לפרוע אותם יחד, כלומר: חצי מהחוב מוטל על כל אחד משני בני הזוג. בעת גירושין, השותפות ברכוש - הינה כפועל יוצא של האחריות המשותפת של שני בני הזוג לחובות המשפחה. האחריות המשותפת לפירעון החובות מוטלת על שני בני הזוג באופן שווה.

מה לגבי חובות של אחד מבני הזוג שהופך לפושט-רגל?

למשל: אם הגבר צבר חובות, והוכרז פושט-רגל, בעת גירושיו מאשתו תתעורר השאלה: באיזו מידה חייבת האישה לשאת בעול החובות של הבעל פושט-הרגל?

חובות משותפים - בעיקרון - בן-זוג אחד אינו יכול רק ליהנות בזכויות מהשותפות עם בן-הזוג השני בנכסי המשפחה, בלי לשאת גם בעול חובות שצברו. כלומר: גם במקרה כזה מוטלת על האישה החובה לפרוע מחצית החוב. אותו דין קיים גם לגבי רכב שרק אחד מבני הזוג רכש אותו בזמן הנישואים. בן הזוג השני אינו יכול לפטור את עצמו מעולו של חוב כזה. כלומר, החוק רואה בחובות של בני זוג בעת פירוק השיתוף ביניהם, חובות משותפים שעליהם לפרוע יחד – כל אחד את מחציתו של החוב - אלא אם בא אחד הצדדים וטוען אחרת.

חובות בעלי אופי אישי מובהק - אם בן הזוג מוכיח כי הוא הוציא הוצאות שאינן חובות משותפים. כלומר: חובות בעלי אופי אישי מובהק. מדובר בהוצאות חריגות, למשל: אם אחד מבני הזוג תמך כלכלית במאהב/ת. החוק אינו רואה בחובות של בני זוג בעת פירוק השיתוף ביניהם, חובות משותפים שעליהם לפרוע יחד!

כיצד ישולם תשלום חוב המשכנתא?

במקרה של גירושין, כאשר חוב המשכנתא אינו שולם עד תומו, אין מנוס אלא יש לסיים את הפרש החוב ללא קשר למצב המשפחתי של לוקחי המשכנתא. מה זה אומר? שגם שאתם גרושים, 2 בני הזוג ימשיכו לשלם את המשכנתא יחדיו עד סגירת החוב חצי בחצי. ולא- כלומר: אם 2 בני הזוג לא יעמדו בפירעון המשכנתא מידי חודש בחודשו, יוכל הבנק לכפות במכר לא רצוני, אלא כפוי את הדירה, וזאת באמצעות פנייה להוצל"פ, שהרי הדירה למעשה משועבדת לטובת הבנק. גם אם בני הזוג אינם גרושים, ואף אם רק כנגד אחד בני הזוג יש חובות ורק צד אחד פתח הליכי פשט"ר.

דירה ומימושה

על שיקולי רשם ההוצל"פ בטרם החלטתו בדבר מכר הדירה – עליו לשקול בין היתר, השיקולים המרכזיים:
1. סך חובות החייב, לרבות: חוב המשכנתא.
2.יש לבחון שווייה של הדירה וכדאיות מכר הדירה נטו אחרי המשכנתא.
3. כמה משלם החייב משכנתא בחודש, האם שווי תשלומי המשכנתא כשווי דמי שכירות?
אם גובה המשכנתא "אוכל" חלק משמעותי של שווי הדירה, ייתכן וניתן יהא לנכות שווי "דיור חלוף" כלומר: בין 18-36 חודשי דמי שכירות.
כך למשל: בפס"ד "כובשי" טענה האישה כנגד הבנק, כי היא דיירת מוגנת במחצית זכויות שלה בדירה (ומחצית זכויות נוספות בדירה של הבעל), ולא הייתה מוכנה להתפנות מהדירה, למרות שבעלה חייב בהליכי פשט"ר, ובאופן זה הקטינה את שווי ערך מכר הדירה ל- 25%.

ומה אם ההכנסות של בני הזוג אינן שוות?

במצב של משכורות שאינן שוות בין בני הזוג, ובתנאי כי הוכח מעל לכל ספק, כי אחד מבני הזוג מרוויח משמעותית בצורה יותר גבוהה מן השני, יתכן שבית הדין הרבני יפסוק לטובת הצד אשר מרוויח פחות ויחייבו בתשלום פחות יותר בעוד הצד השני יאלץ לשלם את השארית. הדבר מתחיל להיות לנטל, כאשר לתשלום זה נוספים תשלומי מזונות על ילדים הכוללים בתוכם גם השתתפות בשכר הלימוד של הילדים.

מה האפשרויות החוקיות של האב במצב של תשלום משכנתא ומזונות?

לעיתים קורה מצב שבו אב נאלץ לשלם גם את חלקו במשכנתא וגם תשלומי מזונות, עובדה זו עשויה לגרום לתוצאה בה אדם על סף רעב או להכנסה שגם אם היא גבוהה, היא אינה מספקת לו לשם קיום אורח חיים הגון. במצב כזה, על האב לפנות לבית המשפט, להגיש ערער על החלטת בית הדין ולהביא הוכחות בדבר הוצאותיו השוטפות והנזק הנגרם לו מסך התשלומים הגבוה.
אם הגבר נמצא בהליכי פשט"ר, הוא יוכל להגיש בקשה מביהמ"ש המחוזי ל"הקצאת מזונות", קרי: מעין פריסה מחדש של תשלומי המזונות.

מה קורה בהליכי גירושין, כאשר הדירה בה מתגוררים שייכת לבן זוג אחד עוד מלפני הנישואין?

מקרה למשל: זוג נשוי התגרש לאחר 20 שנות נישואין. דירת בני הזוג שייכת לבעל אותה רכשו לו הוריו עוד לפני הנישואין עם בת הזוג. במסגרת הגירושין תבעה האישה תביעת רכושית, קרי: מחצית הדירה, מפני שלטענתה בדירה הושקעו כספים, שמקורם בכספי הירושה אותה קיבלה האישה מהוריה. כן טענה האישה כי כספי הירושה הופקדו בחשבון המשותף של בני הזוג מתוך כוונה להשתמש בהם לצורך רכישת דירה משותפת לבני הזוג. הבעל מצידו טען שלא הייתה כל כוונה לרכוש דירה ביחד, וכי הוא הודיע לאשתו עוד בתחילת הנישואין, כי אין הוא מתכוון להפוך אותה לשותפה בדירה.

מה קבע בית המשפט בסופו של דבר?

לאחר שמיעת שני הצדדים קבע בית המשפט, כי בהיעדר הסכם ממון בין בני הזוג לפני החתונה, הקובע אחרת, ומשום שהאישה לא הוכיחה שהייתה כוונה מצד בעלה להפוך אותה לשותפה בנכס, ולמרות שהושקעו בדירה כספים משותפים שמקורם בכסף שירשה האישה, הרי שמדובר בסכום קטן מאוד בהשוואה לערכה האמיתי של הדירה. בנוסף לכך קבע בית המשפט, כי ישנן פסיקות שונות הקובעות כי דווקא הדירה נחשבת לרכוש משותף אפילו אם היא רשומה רק על שמו של אחד מבני הזוג.

מנגד בפס"ד תקדימי שעורר סערה של ממש ביום 26/12/12, קבע בית המשפט העליון בבע"מ 1398/11, בדעת רב של כבוד השופט דנציגר, כי בעל יעביר לאשתו, מחצית מן הזכויות בדירה אשר רכש ללא משכנתא, כארבע שנים לפני הנישואין ואף לפני שהכיר את אשתו והיא רשומה על שמו.

לדעת מלומדים, פסק הדין, אשר יצא מלפני כבוד בית המשפט העליון, מתייחס בפועל אל חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג 1973, כאל אות מתה. פסק הדין פוגע בעקרון הפרדת הרשויות, וחותר תחת שלטון החוק במדינת ישראל, כאשר הוא פוסק בניגוד לחוק הכנסת המפורש כי על אדם, אשר רכש דירה לפני הנישואין ורשם אותה על שמו בלבד, להעביר מחצית מן הזכויות בה לאשתו.

* אין להעתיק, לשכפל, לצלם או להפיץ את המאמר במלואו או בחלקו.