ריבית בנק ישראל

גודל טקסט

ריבית בנק ישראל היא אמצע המרווח שבין שיעור הריבית שבו מלווה בנק ישראל כסף לבנקים המסחריים לבין השער שבו בנק ישראל לווה כסף מהבנקים המסחריים.

ריבית בנק ישראל משפיעה על ריבית הפיקדונות ותמחור האשראי במשק, ובכלל זה על ריביות המשכנתא. כאשר ריבית בנק ישראל עולה או יורדת, כך גם ריביות המשכנתא עולות או יורדות.

יחד עם זאת, חשוב לציין, כי ריבית בנק ישראל משפיעה ישירות רק על ריבית הפריים, וזאת משום שהריביות בשאר המסלולים מושפעות מפרמטרים נוספים כגון תשואות על אגרות החוב הממשלתיות ועוד.

אם התחזיות מדברות על צפי לעלייה בריבית, יהיה פחות כלכלי לקחת הלוואת משכנתא שרובה מורכבת ממסלולים בריבית פריים/משתנה, מאידך אם המגמה במשק היא הפחתה עקבית של הריבית אז אולי נרצה למחזר את המשכנתא היקרה שלקחנו בריבית גבוהה למשכנתא חדשה בריבית נמוכה יותר.

הגורמים שמשפיעים על ריבית בנק ישראל

האתגר העומד בפני קובעי המדיניות הוא לקבוע את קצב התאמת הריבית בהתאם להתפתחויות בעולם, באינפלציה ובפעילות הריאלית והפיננסית בארץ. מעקב אחר מכלול ההתפתחויות מאפשר לבחון ברציפות את תגובת המשק כך שתישמר יציבות המחירים, הצמיחה והיציבות הפיננסית - בלי שייווצר חוסר איזון בטווח הארוך יותר. התרשים הבא מציג את הגורמים שמשפיעים על החלטות הריבית.

1. הפעילות במשק הישראלי ונתוני שוק העבודה. בנק ישראל עשוי להוריד את הריבית כדי לעודד פירמות לקחת הלוואות לצורך השקעה והרחבת הייצור.

2. סביבת האינפלציה.
המדד מכמת את השינוי ברמת המחירים ומושפע באופן ישיר ממחירי הסחורות בעולם.
קשר נוסף קיים בין שער החליפין למדד: שער דולר גבוה יותר פירושו ערך שקל נמוך ("פיחות"), והתחזקות הדולר אמורה להאיץ את האינפלציה. התלות נובעת מחומרי הגלם ומוצרים המיובאים לישראל, אך קשר זה, המוכר בשם תמסורת, חלש היום מבעבר.

בתקופות של אינפלציה, הבנק המרכזי מעוניין לבלום את עליות המחירים באמצעות העלאה של הריבית. ריבית גבוהה יכולה לרסן את הפעילות הכלכלית במשק, כשהציבור יצמצם את יתרת העו"ש שהוא מחזיק לצריכה שוטפת לטובת חיסכון בנכסים פיננסיים קצרי טווח הנושאים ריבית (למשל, פק"מ).

בתקופות של האטה או מיתון הבנק יפעל להורדת שווי הכסף והגדלת כמותו על ידי הורדת הריבית, מתוך ההנחה כי תוספת כסף למשק תגדיל את היקף הצריכה של הציבור וזו תגדיל את הביקוש המצרפי והתל"ג, ותצמצם את מימדי האבטלה. אולם, חשוב לציין כי יש כאן קשר דו כיווני – הריבית הנמוכה, אשר מוזילה את עלות המשכנתאות, מאפשרת הגדלה של הביקוש לדירות שעלול להוביל ללחצים אינפלציוניים ולעליית מחירים. לכן, גם אם נדמה לנו שאנו מוגנים מפני שינויים בריבית כי לקחנו "משכנתא בריבית קבועה צמודה למדד", הרי שדווקא הורדה שלה עשויה להגדיל את התשלומים שלנו דרך ההצמדה למדד העולה. מידע נוסף בנושא מופיע במחקר של בנק ישראל - השפעת המדיניות המוניטרית על מדד המחירים.

3. הריביות בבנקים מרכזיים בארה"ב, באירופה ובמזרח, אשר נגזרות ממצב השווקים בהן - תעסוקה, מצב ענף הנדל"ן וקיומם של משברי חוב.
בנק ישראל לוקח בחשבון את הריביות אצל שותפות הסחר: ריבית גבוהה מדי בארץ מביאה להגדלת פער הריבית מול מדינות אחרות, ומשקיעים יעדיפו לקנות שקלים כדי לקבל תשואה טובה יותר. כתוצאה מכך גדלים הביקושים למטבע המקומי והוא מתחזק (זה נקרא ייסוף – כי נוסף לו כוח). כעת צריך פחות שקלים כדי לקנות דולר אחד והדבר מתבטא בירידה של שער החליפין, למשל מ- 3.7 ל- 3.5. שער חליפין נמוך פוגע בייצוא הישראלי, שכן היצואנים מקבלים פחות שקלים עבור מוצרים שהם מוכרים ללקוח האמריקני בדולרים, והדבר יכול להביא לפיטורי עובדים בתעשייה ולהגדלת האבטלה.
המיתאם בין ריבית הבנק המרכזי האמריקאי (פדרל ריזרב) לריבית בנק ישראל בין השנים 2000 ל- 2017 עמד על 0.67. זהו מיתאם חיובי גבוה, משמע הריביות נעות בטווח הארוך באותו כיוון ואפשר לחזות במידה רבה של וודאות את כיוון הריבית בארץ לפי שינויי הריבית בארה"ב. יחד עם זה, הריבית בארץ תנודתית יותר.

4. שער הדולר.
בניגוד לרושם בציבור, שער הדולר לא נקבע בארץ. הנגיד עשוי לחזק אותו בטווח הקצר באמצעות רכישת מט"ח שמגדילה את הביקושים או באמצעות הורדת ריבית, אבל בטווח הארוך השער מתנהג בהתאם ל-"אינדקס הדולר" שהוא מדד המסמל את עוצמת המטבע האמריקני מול סל של ששה מטבעות: אירו, ין יפני, דולר קנדי, פאונד בריטי, פרנק שוויצרי וקרונה שבדית. האינדקס נוצר בשנת 1973, ומשנת 1985 הוא נמצא במגמת ירידה (עם רמות שיא מפעם לפעם), שער הדולר בארץ נחלש בעקבותיו וכדי לבלום את המשך ההיחלשות שפוגעת ביצוא, בנק ישראל נוטה להוריד את הריבית.

קישורים:
בנק ישראל - הודעות לעיתונות בנושא החלטות הריבית
איך בנקים קובעים את שיעורי הריבית - מחקרו של Leonardo Gambacorta מהבנק המרכזי של איטליה (Banca d’Italia).